בשתי הדרכים
דניאלה הודרובה / אפרסמון
יצירת מופת של ספרות צ׳כית משובחת.
רומן פיוטי בעל רבדים רבים, שעוסק בגבול שבין החיים והמוות, באירועי חייהם הרגילים של בני אדם הנקלעים למערבולת ההיסטוריה, בריבוי הפנים של הכול.
עלילת הספר מתרחשת בפראג, בבית דירות אחד, בדירה אחת בקומה החמישית, ובבית הקברות אולשאני השוכן מעבר לכביש.כאן וגם שם דרים החיים והמתים בכפיפה אחת, וכל הנשמות כרוכות זו בזו.בשתי הדרכים ממש אינו רומן דיסטופי, נסתר ואפל – זהו הוא שיר הלל ליופי ולטוּב האנושי – רומן שהוא סיפור נוגע ללב, עדין מאוד, על חיים קטנים בעידן שמסרב להיות קטן.
״הנשמות נאחזות בחיים בעזרת דברים, וליתר דיוק: בעזרת שרידי דברים. כאילו יש בשרידים אלה הבטחה ללידה מחדש, עירבון לחיים חדשים. ישנה הלוא אותה אאורה, אותו פלואידום מוזר מִזר, המקיף את הדברים ומחייה אותם, ואשר המתים חשים בו בעוצמה חזקה הרבה יותר משחשים בו החיים. לגעת בַדברים — כמעט כמו לגעת בחיים עצמם.״
כך כתבה דניאלה הודרובה בהקדמה למהדורה העברית: ״המשפט הפותח את הרומאן 'בשתי הדרכים' – "אֲליצֶה דָוִידוֹבִיצ'וֹבָה לא הייתה מעלה בדעתה..." – באמת היה המשפט הראשון ברומאן הראשון שלי. כבר הייתי מבוגרת, שנים רבות אחרי שעברנו מן הדירה שבבניין אשר מול בית הקברות אולשאני, כשסיפרו לי הוריי על הילדה היהודייה שקפצה בימי המלחמה מחלון חדר הילדים שלי, משום שלא רצתה לנסוע עם הטרנספורט.״
דניאלה הודרובה, ילידת 5 ביולי 1946 – סופרת, משוררת, מתרגמת, אשת אקדמיה ומבקרת ספרות. הודרובה זכתה בפרסים רבים על תרומתה הספרותית.
'בשתי הדרכים' הוא התרגום הראשון לעברית מיצירתה.הודרובה החלה לכתוב את הרומן בשנת 1977 בזמן הקומוניזם, אז לא היה לו סיכוי כלשהו לצאת לאור. הספר פורסם כעבור שנים, ב-1991, וזכה להערכה רבה.
