שיריה של אורית מיטל נכתבים מתוך ואל אימהות ממשיות וספרותיות, אחיות על הדשא ובמטבח, ילדות קיימות ונעדרות. זו גם הסיבה לעוצמה הפורצת מהשירים האלה, בהן הדוברת היא מי שנמנע ממנה הדיבור בעבר.