עשרים ושש
יעל דרזניק / ידיעות ספרים
הדרך לחדר ההלם תמיד ארוכה נורא. בהתחלה יורדים במדרגות, אחר כך יש מסדרון ארוך ובסוף חדר המיון, ולפעמים אני מגיעה לשם בלי אוויר... וככה אנחנו רצים... עד שסוף-סוף אנחנו שם... על המיטה שכבה בחורה צעירה, חסרת הכרה...
הספר הוא עדות ממקור ראשון וללא כפפות של המתרחש, שעה אחר שעה, בתורנות במהלך ההתמחות בכירורגיה.
דר' יעל דרזניק, כעת מומחית בכירורגית ילדים, מביאה עדות מטלטלת, מרגשת וסוחפת על הקרביים של המקום הכי לא צפוי שיש - בית החולים, חדרי הניתוח וחדר המיון.
בדומה לסדרת הטלויזיה "24", אך בהכי אמיתי שיש, מביאה דר' דרזניק את המציאות של תורנות מפרכת בת עשרים ושש שעות, עמוסה בדם, יזע ודמעות.
הספר פותח צוהר אל המתרחש בבית חולים. מקום שבו דקה רודפת דקה ושעה טורפת שעה. חדר המיון הומה, המסדרונות צפופים והמחלקות מלאות בחולים שעלולים להידרדר בכל רגע נתון.
כמה צלקות, כמה רגעים של התרוממות נפש, כמה חוויות מסמרות שיער, כמו הצלת חיים דרמטית, צפויים במהלכו של יום ארוך שכזה? ומה ממתין לה בסופו?
המחברת מתארת את הקושי הפיזי והנפשי של הרופאים בכלל, ושל המתמחים בפרט, שעובדים בתנאים בלתי אפשריים. איש אינו יודע מה עשוי לקרות ברגע הבא ורק דבר אחד ודאי – לכל תורנות יש סוף. זהו ספר חובה לכל מי שמערכת הבריאות חשובה לו.
בגיל 28 נזכרה יעל דרזניק שהיא רוצה להיות רופאה, אחרי שעשתה קריירה מצליחה כנערת אוצר במשרד האוצר. היא החלה את לימודי הרפואה בסמוך לגיל שלושים, ורק לפני 10 חודשים בגיל 42, סיימה את ההתמחות בכירורגיית ילדים ותינוקות.
הספר נקרא כך בשל אורך המשמרת שאורכת 26 שעות, ומתאר בכל שעה מה עובר עליה ועל מטופליה, בהצצה בלתי אמצעית.
יעל דרזניק היא מומחית בכירורגיית ילדים, נשואה ואם לשתי בנות. את הספר החלה לכתוב בתקופת ההתמחות שלה במחלקת כירורגיה כללית.
זהו ספרה הראשון.
