מותרות
יעל משאלי / כינרת
לפני שהיא נכנסת להתקלח בסוף יום, מפרסמת גיבורת "מותרות" פוסט בפייסבוק. וככה היא כותבת: יאללה, גרושות, דברו איתי. אני שוקעת. מוכרחה לשמוע איך אחרות מתמודדות עם כל זה. כתבו לי. ניפגש. אני צריכה אוויר. מצופים. פרופורציות. גלגלי הצלה. סיפורים. לא של גרושות שהתגרשו נהדר. לא של גרושות מאושרות. לא שבעצמן יזמו את הפרידה. לא צעירות שכל העתיד לפניהן. לא מאוהבות בזוגיות שנייה. לא מסוחררות מהחופש באמצע החיים. לא שעושות חגים כולם יחד כי נשארו משפחה. מפרגנת לכן מכל הלב ומקנאה בכן משורשי השיער ועד קצות הבהונות, אבל עכשיו צריכה רק שבורות, מרוסקות ואומללות עם עדיפות ברורה לבנות גילי. אם אתן פה, אתן יודעות למה אני מתכוונת.
כשהיא יוצאת מהמקלחת מחכים לה אלפי לייקים ומאות נשים שרוצות לספר לה את הסיפור שלהן. היא בוחרת שמונה, מאזינה לסיפור של כל אחת מהן ודרכו מספרת ברמזים ובשברי משפטים גם את הסיפור שלה. אה, ובסוף הספר יש גם מונולוג אחד של גבר. יעל משאלי התגרשה ושרדה כדי לחשוב ולכתוב על החרא הזה כמו שרק היא יודעת לכתוב. היא לא עושה הנחות ולא מחפשת מה הלקח ואיפה הטעות ומה אפשר ללמוד מכל זה. היא שולחת את הגיבורה שלה, אריאלה, להקשיב בלב פתוח לנשים (וגם לגבר) שפנו אליה בפייסבוק ולא לשפוט אותן, לא לחנך אותן, ולא להגיד להן שהכול לטובה.
תשעה הסיפורים האישיים מאוד האלה מתארים בסופו של דבר את כולנו, הנשים והאנשים, הנשואים והגרושים, הנשואות והגרושות. אלה תשעה טקסטים על אהבה ועל כאב ועל מין ועל עייפות ועל שקרים ואמת והם מבריקים וחפים מכל מניפולציה וקישוטים רומנטיים.
174 עמודים, 98 ש"ח.
