ספרה האוטוביוגרפי של גליה עוז, הרואה אור לאחר שנים ארוכות של פחד, שתיקה והסתרה. "הספר הזה הוא עלי," היא כותבת, "אבל אני לא יחידה. בתים כמו הבית שבו גדלתי צפים איכשהו בחלל, הרחק מהישג ידם של עובדים סוציאליים,