קים מונזו הצליח באסופה זו לכנס 30 סיפורים לכדי יצירה אחת הומוגנית, שכן הסיפורים משלימים זה את זה ויוצרים תמונת פסיפס מורכבת, המוכיחה בדייקנות את חוסר הוודאות הנצחי של האדם. הסיפורים בפני עצמם הנם פשוטים ומתוארים בקווים כלליים, אולם כתצרף שלם הם מהווים מפגן של שלמות וירטואוזית, ויש מי שהשווה את יכולתו הייחודית "לשחק במילים" – לנבוקוב, לא פחות.
קרא עוד