"כך מתאר עמנואל סקל את הטנקים של גדוד 52 בסיומה של מלחמת יום הכיפורים, ואת לוחמיו ששרדו את הקרבות הקשים, כשהגדוד עליו פיקד בגזרה הדרומית של חזית התעלה, בלם, כמעט לבדו ביום הלחימה הראשון את כוחות ארמיה 3 המצרית.
שבע שנים סוערות שירת עמנואל בסיני. יותר מכל קצין אחר בצה"ל. בשבע השנים הללו עלה בשרשרת הפיקוד: ממפקד פלוגה במלחמת ההתשה עד למפקד אוגדה. הוא לחם בסיני בשתי מלחמות, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. לפני המלחמות, ביניהן ואחריהן עסק בבניין הכוח. שנים אלו הטביעו בו את חותמן וחבל ארץ זה חרות בתודעתו, הן על זיכרונותיו הקשים מימי מלחמה והן מימי שגרת פעילות והתרוממות הרוח. בטרם יימוג זיכרון סיני שבתוכו אל ערפילי ההיסטוריה, בחר עמנואל סקל להעלות את זיכרונותיו על הכתב.
אלוף (מיל') עמנואל סקל הוא בעל קריירה מפוארת. הוא שירת כמפקד במרחבי סיני. תחילה כמפקד פלוגת סיור ופלוגת טנקים במלחמת ההתשה בחזית התעלה, סגן מפקד גדוד, מג"ד 52 במלחמת יום הכיפורים שלאחריה קיבל את עיטור העוז, מפקד חטיבה 401 ומפקד אוגדה 252, אוגדת סיני, עליה פיקד במלחמת שלום הגליל.
"סיני שבלב" הוא ספרו החמישי של עמנואל סקל. קדמו לו: "הסדיר יבלום", על לחימת הצבא הסדיר בקרבות הבלימה ביום הכיפורים, ספר עליו זכה בפרס יצחק שדה, "בן הארץ", "כי מלחמתה כה ארוכה" ו"ימי לבנון" המתאר את לחימת אוגדה 252 במלחמת שלום הגליל.
