הגלריה לארכיטקטורה ולאמנות ניסויית ע"ש הניך בטכניון:
פרופ' הניך / אמנות השמש

אוצרת: דניאלה טלמור

 פתיחה: יום ראשון, 17.3.19, בשעה 19:00 

יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת

_{ההזמנה לתערוכה}
 

עם פתיחתה מחדש של הגלריה לארכיטקטורה ולאמנות ניסויית על שם פ. ק. הניך בטכניון, תיפתח שם תערוכה מקיפה לזיכרו, תחת הכותרת 'אמנות השמש'. את דברי הפתיחה ישאו דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים פרופ"ח יעקב (יאשה) גרובמן, ופרופ' מיכאל בורט.

מקום של כבוד בתחום חקר הצורות שמור לאמן הנודע פרופ' פאול קונרד הניך (1907-1997), שזכה לכינוי 'צייר השמש', ואשר פיתח תחום יצירה חדש וטכניקה אמנותית שזכתה להערכה רבה בארץ ובעולם.
 

_{מתוך התערוכה. צילומים: פ.ק. הניך}

באמצעות רעיונותיו היצירתיים והטכניקה המתבססת על ניצול של קרני שמש, עשה הניך שימוש בסדרת רפלקטורים ופילטרים צבעוניים, שפעולתם משתלבת בתנועה היחסית של השמש וכדור הארץ. האפקטים הצבעוניים העזים, והצורות המעגליות-לבירינתיות שיוצרות קרני השמש, מאזכרים דימויים רבים מן המציאות, ויכולים להיראות לרגע אחד אנושיים, ברגע הבא כיריעות של בד, ובשלישי כקתדרלות של אור. השתנותם יוצרת אמנות קינטית החושפת עולם צורני, אשר מתכתב עם הארכיטקטורה הרעיונית והמחקר המורפולוגי.

אוצרת התערוכה, דניאלה טלמור: "פרופסור הניך היה מכר ותיק שלי במשך שנים. הוא התגורר ברחוב אחד העם בסמוך למוזיאון, בו עבדתי. במהלך לימודיי למאסטר באוניברסיטת תל אביב עשיתי עבודה סמינריונית אודותיו, והיא נמצאת כיום בבית ציפר, הארכיון לאמנות ישראלית בתל אביב."

"עם פתיחתה מחדש של הגלריה, יזמו מיכאל ותמרה בורט תערוכה מקיפה של יצירתו. פרופ' מיכאל בורט, מעמודי התווך של הפקולטה לאדריכלות בטכניון ומי שכיהן בה במשך שנים רבות כדיקן, הוא גם חוקר וממציא נודע בארץ ובעולם בתחום הארכיטקטורה הרעיונית והמורפולוגית, ואחד מממציאי שיטת הביתא. בורט, הנאמן על העיזבון של הניך, היה קרוב אליו מאוד, כבן ממש. הוא אף ליווה לאורך השנים כולן את תהליך היצירה החדשני שלו."
 

"לאורך כל השנים, גם אחרי שהטכניון עבר מקום, הסטודיו שלו נשאר בכיפה של מבנה הטכניון ההיסטורי. השיטה שהמציא מבוססת על בניית רפלקטורים ממראות, וכשקרני השמש חדרו מבעד לחלון ונשברו על הרפלקטורים שהוא החזיק בידיו, הם השתקפו על גבי קיר ויצרו תצורות של חלקית השנייה, אותן הוא תפס במצלמתו."
 

הניך נולד באוסטריה, ולמד ציור בווינה, פירנצה ופריז. לישראל עלה ב-1935, ומ-1950 ועד סוף ימיו לימד בטכניון. ב-1959 החל את מחקרו בנושא של "עיצוב בעזרת קרני השמש", מתוך תחושה חזקה שהטכניקות המסורתית של האמנות הפלסטית, כמו הרישום והציור, אינן תואמות את רוח הזמן, המתאפיין בשינוי מרחיק לכת בתפיסת הזמן והמרחב.
הטכניקה האמנותית שהגה, והפילוסופיה שצמחה לצדה, היו מקוריות וחדשנית, ויצרו אפקטים רבי עוצמה בעלי איכות אמנותית גבוהה, אשר עוררו השראה בקרב אמנים ויוצרים רבים ברחבי העולם.
 

הציורים שיוצרות קרני השמש מתגלים להרף עין ונעלמים בלי להשאיר זכר. תמונות השמש אינן אפוא שעתוק של יצירה קיימת, אלא הן המקור עצמו. כותרת המשנה של התערוכה, 'הדרך אל הלא נודע', היא כותרת ההולמת לתיאור הדרך הנפרשת בפני כל אדם. רגע האמת בחייו של הניך הפציע כשנוכח לדעת שאמנות השמש היא הישג חייו המשמעותי ביותר, נקודת שיא של שלושים שנות מחקר מייסר אך גם מתגמל שהניב סדרה של תגליות.

הניך שאף לשלב בין תחומי האמנות השונים, לעשות אינטגרציה בדגש על חינוך לאמנות ומדע, ובייחוד לקדם, באמצעות עבודה ניסויית, את אחדות האמנות והארכיטקטורה.