גלריית תיאטרון חיפה: איגור טרחובסקי / לי כל נוף נושא מזכרת אוצרת: אורה חיים פתיחה: 16.5.2019
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
ההזמנה לתערוכה
בקומת הכניסה לתיאטרון העירוני מוצגת תערוכת ציוריו של איגור טרחובסקי. זוהי תערוכת היחיד הראשונה שלו בישראל, והיא תוצג למשך כ-6 שבועות.
שם התערוכה, "לי כל נוף נושא מזכרת", מתכתב ומהדהד עם שירו של חיים חפר, שנכתב ללחן עממי רוסי ידוע. כמו בשיר, שמתאר געגועים לנוף וזיכרון, כך ציוריו של איגור מבטאים את אהבתו לטבע ולנופי ארץ ישראל. את התערוכה, שתוצג במשך כחודש וחצי, אוצרת האמנית אורה חיים, שגם יזמה את הקמת הגלריה לפני כשלוש וחצי שנים.
איגור נולד בשנת 1957 בעיר גומל בבלורוס, ועלה ארצה עם משפחתו בתחילת שנות ה-90. הוא גדל במשפחה בין שני אחים, אחות גדולה ואח צעיר. יש ביניהם קשר הדוק וטוב, וגם שני אחיו חיים כיום בישראל. אחותו אליזבת טרחובסקי כותבת שירה, וגם היא חיה ונושמת אמנות, רוח ונפש.
איגור טרחובסקי הינו אמן רב תחומי. בארץ עבד כגרפיקאי וכמומחה לאמנות הוויטראז'. מאז ומתמיד שאף לעסוק באמנות ובעיקר חלם לצייר. ברוסיה הוא השתתף בכמה תערוכות, אבל רוב הזמן עסק בעבודה לצורכי פרנסה. בכל זאת, תמיד דאג לעבוד בתחומי האמנות. כיום, הוא חבר באגודת הציירים והפסלים בישראל.
מגיל צעיר התעניין איגור באמנות, ואהב לצייר. בעודו תלמיד בית ספר השתתף בחוגי אמנות אחרי שעות הלימודים ב'גומל פאלאס אנד פארק אנסמבל', שם למד אצל אמנים ידועי שם בבלורוס, ביניהם לנדרסקי ופקאטשקין.
הוא התקבל ללימודי אמנות בירוסלבל ארט קולג', שבעיר ירוסלב. בזמן הלימודים נקרא להתגייס לצבא הרוסי. בצבא עבד כאמן, מה שעזר לו לעמוד בתנאים הקשים של השירות הצבאי ביתר קלות וגם לרכוש ניסיון תעסוקתי. עם סיום השירות, השלים את לימודיו בירוסלבל ארט קולג', וחזר לעיר הולדתו גומל, התחתן ונולדה לו בת. הוא עבד שם כאמן במקומות שונים, בתפקיד מעצב פנים ובהפקת פרסומות לעסקים.
איגור: "בכל הזדמנות הייתי נוסע בבריה"מ הענקית, לראות ציורי אוריגינל של אמנים גדולים מהעבר. בכל התבוננות ביצירות שלהם, מגלים משהו חדש שלא נחשפנו אליו קודם. ביקרתי במוזיאון ארמיטג', במוזיאון פושקין ועוד. ככל שהתבגרתי, הבנתי את תחום אמנות הציור יותר לעומקו. עם הגיל נקודת המבט משתנה, וראיית החיים והאמנות משתנה גם כן."
איגור הוא אמן צנוע באופיו, למרות שכישרונו לא מוטל בספק. בעבר, השתתף בתערוכות קבוצתיות ביפו ובבית האמנים על שם שאגאל בחיפה. ציורים שלו הוצגו בגלריות בתל אביב ובחיפה. ציוריו ליריים, וסגנונו המיוחד מתבטא בריאליזם אפוף בהילה רגשית. יש מוטיב חוזר של עצים, ענפים ועלים שמביעים חיים וצמיחה. בין העבודות המוצגות יש 3 ציורים גדולים: 100/100 ו- 90/90, בעוד ששאר הציורים הם בגודל 70/50 פלוס מינוס.
איגור, איך ואיפה אתה יוצר?
"אני יוצר בביתי וגם בחיק הטבע: מול שקיעה, ים, נופים. עובד ויוצר כל יום, ומקור ההשראה שלי הוא מראה עיניי ורגשותיי. אני מושפע מנופי הארץ, חוזר ומצייר אותם. אני מרבה לנסוע ברחבי הארץ, בוחר נופים אהובים, מצייר אותם במקומם, ואחר כך שב לצייר אותם לפי זיכרוני ודמיוני. המשפחה היא עוגן חשוב ביצירתי. אשתי גליה מהווה מקור כוח בעבודתי. היא תומכת ומעודדת את הווייתי כאמן לאורך כל השנים."
מהי חיפה עבורך?
"חיפה היא עיר מיוחדת. יש בה שילוב של חדש וישן, של עתיק ומודרני. אני תמיד מתפעל מהנופים שנגלים מנקודות התצפית הרבות שיש בכרמל. כל הר שנשקף עטוף בירוק של עצי זית, אורנים וברושים. הים הכחול-אפור נוכח בציוריי."
איך בחרת את העבודות לתערוכה הנוכחית?
"בתערוכה מוצגים 16 ציורי שמן על בד קנבס. בחירת היצירות לתערוכה נעשתה בשיתוף עם בתי מגי רון, שגם היא מציירת וכבר הציגה ציורים משלה בתערוכה. מגי מעולם לא למדה ציור במסגרת פורמלית, אך באופן טבעי היא מושפעת מהעשייה שלי. מתוך התבוננות ושותפות ביצירותיי, היא מציירת את עולמה שלה על הבד. בתהליך בחירת היצירות מעורבות אמוציות רבות. אני מציג, כי אני רוצה לחלוק עם קהל רב ככל האפשר את נקודות המבט שלי על הטבע ועל הארץ, וכיצד הן באות לידי ביטוי ביצירות האישיות שלי."
העבודות מיועדות למכירה?
"העבודות מיועדות למכירה, למרות שתמיד פרידה ממעשה היצירה שלי, היא קשה כי בכל אחד מהציורים נמצא חלק מנשמתי ואישיותי. למרות הפרידה, אני שמח כשמעריכים ואוהבים את היצירות שלי."