גלריה עין הוד:
 איקה אברבנאל / בעקבות הביאנלה בוונציה 2019

אוצר: לב קיפרמן, ICU
דברי פתיחה: ד"ר דליה הקר-אוריון
פתיחה: שבת, 25 בינואר, בשעה 12:00
נעילה: 7 בפברואר  

יורם מארק-רייך

אתר כדאי לדעת

_{ההזמנה לתערוכה}
 

בשבת, 25 בינואר, בשעה 12:00, תיפתח בגלריה המרכזית בעין הוד, תערוכת ציוריו של איקה אברבנאל – 'בעקבות הביאנלה בוונציה 2019'. את דברי הפתיחה תישא ד"ר דליה הקר-אוריון. התערוכה תוצג עד 7 בפברואר.

התערוכה, כפי שניתן ללמוד משמה, היא בעצם פולו-אפ לתערוכה שקיים איקה לאחרונה בוונציה – לטובת אלה שלא ביקרו בתערוכתו שם. היות והתערוכה היא המשך לתערוכה ההיא, הרי שבמרכזה – הצגת 8 העבודות שהוצגו בוונציה, והן מהוות את ליבת התערוכה, כשבנוסף יוצגו עבודות שנעשו לאחר מכן או לפני כן. בסך הכול 25 עבודות. הבחירה נעשתה על ידי האוצר לב קיפרמן, מארגון האמנות איי.סי.יו, שהפיק את התערוכה, בהתייעצות עם איקה עצמו.

איקה אברבנאל, יליד 1954, הוא מומחה בתחום ניהול שינויים, משאבי אנוש ואינטגרציה של ארגונים שעברו תהליך מיזוג חברות. הוא היה איש צבא במשך כ-24 שנים, וסיים את שירותו בדרגת  תת-אלוף. בעשרים השנים האחרונות שימש כמנהל בתחום התקשורת, וסמנכ"ל משאבי אנוש ומנהל האינטגרציה הראשי של חברת 'טבע' עד לפני 5 שנים. מאז, הוא עצמאי, שותף בחברת עמדה, עושה דוקטורט באוניברסיטת חיפה בתחום אינטגרציה שלאחר מיזוגים ורכישות, עוסק הרבה בפילנתרופיה ("כי צריך לתת, אחרי שקיבלתי כל כך הרבה"), ומזה שנתיים מצייר כעיסוק עיקרי.
 

_{איקה אברבנאל בפעולה. צילום: אירית היימ}ן

אברבנאל נולד בשכונת רחביה בירושלים, להורים מוזיקאים, קלוד ושרה, ממקימי האקדמיה למוסיקה בעיר. הוא משתייך לשושלת דון יצחק אברבנאל. אבי סבו היה ממקימי ובעלי חברת התרופות גלניקה בשווייץ, סבו ארנסט ניהל את גלניקה במשך שנים רבות ובהמשך הקים עסק בתחום ההוצאה לאור בשווייץ. דודו של אביו, מוריס אברבנאל, היה מנצח ידוע שבין השאר ניצח על המטרופוליטן אופרה בניו יורק והקים את התזמורת הסימפונית של יוטה, עליה ניצח במשך יותר מ-30 שנה. אחיו הוא אלי אברבנאל, שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ומי שהיה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. הוא נשוי לבוני, ואב לגיא, רועי ורן, וסב לשלושה נכדים.

"השינוי בחיי קרה באופן מפתיע וללא תכנון," מעיד איקה. "הוזמנתי להציג בתערוכה קבוצתית, ומאז התגלגלו הדברים בפעם הראשונה בחיי ללא שליטתי: השתתפות בתערוכות קבוצתיות בטורינו, וינה ולונדון, תערוכת יחיד בגלריה פרקש ביפו לפני קצת יותר משנה, והצגת תערוכה במסגרת תערוכות הלוויין של הביאנלה בוונציה ב-2019.
 

_{צילום: ודים לידין}

איקה מצייר מגיל צעיר מאוד, בערך מגיל שש. הוא למד אצל איווט שצ׳ופק (שהיתה תלמידה של מרק שאגאל), ובתיכון – במסגרת בצלאל. "היות והקריירה שלי היתה בחלקה הראשון בצה"ל ובהמשך – במגזר העסקי, ציירתי באופן ספורדי. לאחר הפרישה מצה"ל שכרתי סטודיו ועבדתי בגלים. אחרי פרישתי מחברת 'טבע', לפני כ-6 שנים, התחלתי לצייר באופן אינטנסיבי וברמת רצינות גבוהה יותר. במהלך תקופה זו גם השתנה הסגנון, והוא הסגנון המוצג בעבודותיי שבתערוכה."

איקה, איך ואיפה אתה יוצר?

"אני עובד בסטודיו שלי ברמת גן באופן שיטתי, כמעט יומי. לעיתים, אני נתקל במעצורים של השראה, אבל ברור לי שמשמעת עצמית היא המפתח להתפתח. עבודה קשה, רצופה ושיטתית. בלי שום קיצורי דרך."
 

_{צילום: אלבום פרטי}

תאר את תהליך העבודה...

"אני עובד עם מוזיקה ברקע, בעיקר מוזיקה קלאסית, ואני מעדיף את שעות הבוקר. בדרך כלל, מתחיל עם צילום נוף או רעיון שנובע מצילום, ואחרי קו מתאר עוזב את הצילום ועובד באופן אינטואיטיבי כמעט מדיטטיבי. לא מתכנן דבר. התוצאה אינה מתוכננת, אלא נובעת מחוסר מחשבה כמעט לחלוטין."

"אני עובד בשכבות באקריליק. כשהשכבה כמעט ומתייבשת, אני שוטף במים בזרם חזק. חלק מהצבע נעלם. וכך חוזר חלילה, מספר פעמים. אחרי שמתקבלת התצורה שמעניינת אותי, אני מתחיל לעבוד עם פנטל שחור בדרך כלל, בקווים דקים או עבים, כמו פיקסלים ברזולוציה מאוד מפורטת, וכך העבודה קורמת עור וגידים עד לתצורתה הסופית."

העבודות מיועדות למכירה?

"כן. בהתחלה היה לי קשה מאוד להיפרד מהיצירות שלי, אבל התבגרתי. החלטתי, שרוב ההכנסות ממכירת ציוריי יוקדשו למיזם 'פרחי בצלאל' שיזמתי עם נשיא בצלאל, כדי לקדם טלנטים בפריפריה. המיזם החל בשנה שעברה באופקים ובאום אל פאחם, והכוונה להרחיבו, כולל לצפון."
                              

_{צילום: אלבום פרטי}

דברי פתיחה לתערוכה / ד"ר דליה הקר-אוריון

ציורים מרגשים, גדולי ממדים, עשירי צבע ומירקם, היוצרים מוסיקה חזותית, מאפיינים את מהלך יצירתו האמנותית של איקה אברבנאל. מאז פרישתו משרות בתפקידים בכירים במשק הוא מקדיש את זמנו ליצירה, משתתף בתערוכות בארץ ובעולם ומעלה על גבי בדיו בדרכו הייחודית את תחושותיו והתרשמויותיו.                            

דרך ציוריו הוא מרחיק לכת מהסטודיו שלו ונוסק למחוזות ממשיים ודימיוניים עם דגש על טבע, נופים ומקומות בהם ביקר.
ציוריו מתאפיינים בצבעוניות עזה וברשת עשירה ומסועפת של קווים דקים, המונחים בדקדקנות ויוצרים "גריד".
הפרספקטיבה נוצרת על ידי שימוש בצורות דומות, בעלות מידות גודל שונות. עין הצופה נעה בין שפע הפרטים, נכנסת לעומק היצירה, ו/או מטפסת לעבר השמיים התכולים שאווריריותם מאזנת את הגודש הצורני מתחתם. לעיתים נראים הציורים כרקמות חיות, כשעיקרון הפרקטלים וה"סלף סימילר" מאפיין אותן.
הקוהרנטיות העולה משילוב של צורות, צבעים וקווים, יוצרת מטריקס עם חוקיות פנימית משלו.
בציורים שהוצגו בתערוכותיו בגלריה פרקש, בפלאציו במבו במסגרת הביאנלה בונציה ובינואר 2020 בגלריה המרכזית בעין-הוד הומחשה ,בין היתר, התרשמותו מביקורו במרוקו.

האוריינט בכלל ומרוקו בפרט היוו אבן שואבת לטיילים ואמנים, החל מאמצע המאה ה- 19. ההתרשמות העזה בא לידי ביטוי בציוריהם של אמנים מאירופה, בעיקר מאנגליה וצרפת . הרושם הבלתי אמצעי של שפע הצבעים, הדקורטיביות, והדינמיות, הולידו אצל איקה אברבנאל סדרות של ציורים בהם ניתן לראות את את האינטרפרטציה האישית שלו על ביקורו בה.
נקודת המבט שלו עוברת מהמיקרו אל המקרו, נוסקת לגבהים מהם נשקפים כפרים השוכנים לרגלי הרים, או יורדת לנבכי סמטאות ומבואות.
צבעוניות העשירה, דופק החיים הדינמי, החושניות, המרקמים והדגמים הדקורטיביים מוטמעים בציורים המעלים בצורה פיגורטיבית ואבסטרקטית שילוב של עליונים ותחתונים, שערים ומגדלים. עליה במדרגות מאבני מרצפת ומפתחים קישוטיים, המגלים טפח ומכסים טפחיים, דרך אבני חומה ומגדלים אל משטחי שמיים תכולים. שילבי צבעים מנוגדים כמו כתום וכחול, אדום וירוק  מעצימים את החוויה הכרומטית העזה העולה מהציורים. 
 

_{צילום: ודים לידין}

Walk the Talk / אהרון פרקש

במבט ראשון בציוריו של איקה ניראה אוסף עבודותיו כאוסף אקלקטי לחלוטין כל ציור והאופיו שלו, כל ציור בסגנונו הוא, אבל אז אתה בעצם מתקרב ומתעמק ומגלה מבנה אחיד ומשחק קבוע, דפוס התנהגות של פרטים קטנים ומורכבים המתחברים יחדיו לאט לאט ובסבלנות לשלם אחד הרמוני ומסקרן.

אני מוצא את עצמי עומד מול אחד מציוריו של איקה, הנקרא "ציור נוף" אני עומד קרוב מאוד העיניים מרוכזות בפרטים הקטנים, המבט מטייל על הבד ולא משתעמם מן טיול של העיניים במיסדרונות קטנים מלאי הפתעות . התרחקות קלה, כמה צעדים אחורה והציור השלם נגלה לעיניך, ולמה הדבר דומה ? להסתכלות בזכוכית מגדלת על גוף האדם אתה רואה רק נקבוביות עור וחלקיקים קטנים ובהתרחקות הפתעה גמורה הקומפוזציה משתנה מולך יש אדם חי ונושם.

בציוריו של איקה אתה רואה פתאום נוף הררי מרהיב ביופיו, נחלים זורמים ונשפכים לעמקים, שמים בוהקים בגוונים של כחול או אולי הנוף הוא בכלל סערה גועשת בים גלים ענקיים וקצף משתולל ? והכל בעיני המתבונן.

בציוריו השמחים והצבעוניים ראיתי מבוך של תעלות ומסדרונות משולבים אחד בשני, תכנס לתוכם ולא תמצא את דרך היציאה יכול להיות שתפסתי באיקה הרפתקן ללא לאות איש של חלומות והגשמתם הוא מצייר מבוכים ורק הוא יודע לצאת מהם כי הוא רואה את התמונה הכללית וגם את כל הפרטים הקטנים.

מאוחר יותר הבנתי כי כל חייו ועבודתו הלא אומנותית היתה קפיצת ראש לתוך מבוכים של אחרים למידת המבוך ומציאת פתרונות ומשם היציאה להצלחה חדשה. שבעיני זאת אומנות בפני עצמה.

ציור נוסף שתפס את עיני הוא "המפץ הגדול" עבודה מרשימה שלא נותנת לצופה להשאר אדיש. כביכול המפץ הגדול הוא פיצוץ עז המפרק את הכל לחלקיקים קטנים, אצל איקה "המפץ הגדול" הוא שלב אופטימי בהתפתחות. במרכז התמונה המפץ ומסביב נשפכת לה לבה מוזהבת המסמלת שפע ושמחה, תחילתם של חיים חדשים.

ציוריו של איקה הם הגשמת חלום והגשמת חלום כרוכה בשני שלבים החלום עצמו שהוא הרעיון לעשות והשלב השני הגשמתו הכרוכה בעשייה ותעוזה ירידה לזירת האריות מלחמה, קימה ונפילה ושוב קימה ואולי אז מתגשם החלום.

לפני כמה חודשים פגשתי את איקה ולמראית העין ניראה כאיש מאוד רישמי וממלכתי. אחד המשפטים שאני זוכר משיחותינו היה: "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים". לא שאני מאמין גדול באלוהים אבל הכוונה מובנת, המשיך ואמר איקה שללא דיוק והקפדה על הפרטים הקטנים לא תהיה הצלחה. אבל מעבר לכל גיליתי שיושב מולי בן אדם תשוקתי הרוצה להגשים חלום ולהציג תערוכת יחיד ומי אני שיעצור שור בדישו ומייד הצעתי לו שנעשה תערוכה יחדיו

איקה הוא אומן בנשמתו ושמח אני לקפוץ איתו למים הגועשים של עולם האומנות.

הנכם מוזמנים לבקר בתערוכה לחוות חוויה ויזואלית מרגשת במסע אל ניבכי ציוריו של איקה אברבנל.

* נכתב ע"י אוצר התערוכה בה הציג איקה אברבנאל תערוכת יחיד ראשונה בגלריה פרקש, של ציורי אקרילק וטכניקה מעורבת על בד, מ-15 בנובמבר עד 6 בדצמבר 2018