גלריה מרכזית, עין הוד:

דפנה מוריה / פרטים נסתרים

אוצרת: דניאלה טלמור

פתיחה: שבת, 29 בפברואר, 2020 בשעה 12:00

שיח גלריה בנוכחות האמנית והאוצרת, 24.3.2020 ,בשעה 11:00

29.2.2020 – 28.3.2020

יורם מארק-רייך

אתר כדאי לדעת

_{ההזמנה לתערוכה}

בגלריה המרכזית של עין הוד תוצג בין התאריכים 29.2.2020 – 28.3.2020 תערוכת היחיד של האמנית דפנה מוריה – 'פרטים נסתרים', הכוללת ציורים מופשטים גדולי מימדים על בד, עד לרוחב של חמישה מטרים. 

התערוכה הנוכחית מורכבת מעבודות חדשות. רובן מהשנה האחרונה. דפנה: "כל תערוכה היא המשך התפתחות תהליך היצירה, ורואים בה היטב גם את הדמיון לעבודות קודמות וגם אווירה אחרת. אני יוצרת כל הזמן. גם כשאני לא בסטודיו אני ממשיכה לפתח רעיונות ולאסוף רשמים חזותיים. העבודות גדולות וצבעוניות וביחד יוצרות מיכלול שהוא אמירה ברמה אחת, אבל אני מקווה שהצופים יתעכבו ויבחינו בפרטים הקטנים שכן כל עבודה היא עולם שוקק חיים בפני עצמו."

_{דפנה מוריה. צילום: אלבום פרטי}

דפנה, ילידת ארה"ב, למדה ועסקה בהנדסת מערכות מידע. היא למדה גם פסיכולוגיה, והיא מרצה בכירה בתחום הטיפול באמנות. לפני שנים אחדות היא ייסדה את המרכז למחקר ושינוי באמצעות אמנות. היא מעבירה סדנאות של שימוש באמנות ככלי לפתרון בעיות. דפנה: "כאשר בנאדם יוצר אמנות בצורה ספונטנית, או באופן אינטואיטיבי, מתערבבים אצלו הדימיון והמציאות, מתערבבים העבר, ההווה והעתיד, ובאופן הזה האמנות מחברת בין הדברים האלה. זה תהליך שדומה מאוד לתהליך של פתרון בעיות."

היא מאמינה כי בכוחה של האמנות ליצור חיבור בין המודע ללא מודע, ולשם כך היא משייטת עם מטופלים, סטודנטים ומודרכים במעמקי התודעה, תוך חתירה אל מעמקי הנפש והחוויה. ביצירתה היא בוחנת את הכוח הבלתי מילולי של היצירה, ומעודדת את הצופה להישאר במישור המטאפורי, בלי לתרגם את הדימוי למילים. כאשר היא מניחה לגורמים בציור להתרחש מעצמם, נוצר על הבד משחק בין הציור להתפתחויות המתהוות בו. בתהליך העבודה על התבניות המתוכננות מפציעים לפתע גורמים חדשים, בלתי מתוכננים, הכובשים שטחים בציור ומטביעים על הבד יופי אסתטי צבעוני, מרחב של זמן, חלון אל הנפש.

המפגש הראשון שלה עם כן הציור התרחש כבר בילדותה, כאשר היתה מגיעה לבקר את סבא שלה בחיפה, ומתבוננת בו בעת שצייר. הסב, צייר חובב, העדיף שלא להציג את ציוריו בתערוכה, אבל הותיר אצל נכדתו זיכרון מתוק של צבעים שמתערבב לה עם ריח האורנים. דפנה: למעשה, הוא הראשון שנתן לי מכחול ליד. כשהמבוגרים רצו לשוחח בסלון, ושהילדה תהיה בשקט בחדר, אז זו היתה הפעם הראשונה שעמדתי מול כן ציור... אבל אני חושבת שאמנות היא דבר מולד. נולדים אמנים. זה לא משהו שמתחיל בגיל מסוים."

מתוך התערוכה. צילומים: רן ארדה

דפנה מעידה על עצמה, שמאז ומתמיד היא ציירה להנאתה, אבל את העבודות השאירה בצד. בבית. ביום הולדתה ה-30 חל המפנה, כאשר בעלה הפתיע אותה עם ספר שהדפיס עבורה, ובו צילומי עבודותיה שליקט ואהב במיוחד. מאז היא הספיקה להציג בלא מעט תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם.

דפנה: "יש לי סטודיו שהוא נפרד מהבית, ואני מגיעה אליו כמעט כל יום. העבודה שלי שם מתחלקת למחקר ולציור. המחקר עוסק בתהליכי חשיבה ואמנות. אני מציירת כל הזמן. תמיד אני באמצע ציור כלשהו, וגם כשאני מחוץ לסטודיו, המחשבות על הציור שבעבודה באותו זמן מעסיקות אותי. אני לא זקוקה למוזה. אני תמיד במצב של חוסר זמן, כך שברגע שמתפנה לי זמן, הציור ממש פורץ ממני. גם בתקופות שנדמה לי שאני לא מציירת, אני עושה עבודה קטנה פה ועבודה קטנה שם, ואחר כך אני מגלה שהצטברו לא מעט עבודות. לשמחתי, פרץ היצירה לא חדל אף פעם..."

דפנה, ספרי על תהליך היצירה אצלך...

"כל עבודה אצלי מורכבת מהמון שכבות. חלקן נוצרו עם מוזיקה ברקע, וחלקן בלי. המכנה המשותף לכולן – שהן נעשו בסטודיו, אבל האווירה משתנה משכבה לשכבה באותו ציור. להשלים ציור לוקח לי בין ימים לשנים. יש עבודות שאני מרגישה שהן לא גמורות, והן ממתינות בצד עד שמתישהו אני חוזרת אליהן. יש לי בסטודיו עבודות שממתינות ממש הרבה זמן. לעומתן, יש סדרות שפורצות ומושלמות בתוך שבוע אחד אינטנסיבי."

מה מסתתר מאחורי שם התערוכה?

 "מאחר שלגישתי, הטקסט הרבה פעמים פוגם בחוויית הצפייה באמנות, ניסיתי הפעם לרתום את שם התערוכה כדי לכוון את הצופים להתבוננות נוספת. האמנות היא דבר שמביא לידי ביטוי רגשות ורגעים, גם בלי מילים." 

"למעשה, אני טוענת שכאשר אנו מתארים את האמנות במילים, אנחנו מצמצמים את טווח האפשרויות של פרשנות לציורים. כל אחד רואה בציור משהו מתוך עולמו הפנימי, כל אחד רואה משהו אחר. אם אני אתן שם, אני אגביל ואצמצם מאוד את האפשרויות והפרשנויות שלך להבין מה אתה רואה בתוך הציור, או את מה שמהדהד בעולם הפנימי שלך."

קשה לך להיפרד מיצירות שלך?

"העבודות נוצרו מתוך צורך שלי ליצור אותן. לא קשה לי להיפרד מהן אם הן הולכות להיות מוצגות בחלל ציבורי, או במרחב פרטי של מי שיידע ליהנות מהן. מכרתי עבודות לאוספים ולאספנים פרטיים, אבל הכי משמח אותי שתרמתי עבודות לחדר המיון בתל השומר, וכעת יש תהליך דומה עם בית חולים נוסף."

דבר האוצרת / דניאלה טלמור:

בתהליך העבודה על התערוכה נכנסה דפנה מוריה לתחום הביניים שבין דמיון למציאות ובין המודע ללא מודע. אף על פי שציוריה קונקרטיים מאוד, הערכים שעומדים בלב העיון שלה הם הצורות והצבעים, והיחסים המתקיימים ביניהם. בעבודות פותחת מוריה את הצורות בתנופה ציורית מרשימה ונועזת, ויוצרת עבודות מופשטות וחופשיות. הציורים מבוצעים בצבעים מרהיבים על גבי בדים גדולי ממדים, ומבטאים את השפה האישית שהאמנית פיתחה בשנים האחרונות: שפה קולוריסטית בעלת תו מזהה ונוכחות מרשימה. בשפה זו, שהיא אבסטרקטית לחלוטין אך בנויה היטב, עשויים הציורים משכבות של צבע, ומשיכות המכחול מעצבות את הקומפוזיציות.

ציוריה של מוריה מתהווים אפוא בתהליך של צבירת גורמים הלקוחים ממגוון רחב של תחומים, ופיתוחם בתהליך הברירה הטבעית של האבולוציה היצירתית. היצירות אינן שואפות לחקות את המציאות, אלא נותנות ביטוי לריקוד המתקיים על קו התפר בין המודע ללא מודע, ובין המציאות לבין הפרשנויות שהיא צוברת. המפגש הראשון עם הציור של מוריה מתאפיין בעומס של צורות וצבעים המזמינים את הצופה לתהליך איטי של פיענוח, להתבוננות חוזרת המגלה בכל פעם היבט חדש: צורה, צבע, שביל או תובנה חדשים. התבוננות נוספת מגלה את השכבות השונות של הציור, את האינטראקציה המתקיימת ביניהן או נעדרת מהן, ואת כיווני התנועה והמקצבים השונים. תהליך התרת האניגמטיות של הציור שולח את הצופה למסע במרחבים הפנימיים שלו עצמו.

אתר הבית של דפנה מוריה: www.moriya.co.il