גלריה בית הכט: 

אוקי שוורץ / מקלט 46

אוצרת: דניאלה טלמור
פתיחה: 8.11.18 בשעה 19:00
נעילה: 8.12.18

יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת

ההזמנה לתערוכה
 

עדכון: התערוכה תוצג עד 8 בדצמבר! מי שלא הספיק - מוזמן להגיע ולהתרשם...

תערוכת היחיד של אוקי שוורץ נקראת כך על שם הסטודיו שלה, שמשמש גם כגלריה ומרכז קהילתי וממוקם במקלט 46 בפרדס חנה.

המקלט מתפרש על גבי 100 מ"ר. אוקי מציגה בו תערוכות, ומארחת שם גם תערוכות אורחות. היא תורמת את המקום למטרות קהילתיות טובות כמו חתונה אתיופית, ברית, וארוחת פסח לאנשים בודדים. המקום גם מושכר במחיר סמלי לאירוח קבוצות ולסדנאות לטובת מימון התחזוקה השוטפת.

הסטודיו היה מוזנח בעת שקיבלה אותו לידיה. "יוחאי בעלי ואני שכרנו אותו ושיפצנו אותו. הוא צמוד לבית שלי. כל יום אני מציירת שם. משבע בבוקר עד חמש אחה"צ אני משתדלת להיות שם. כשאני יוצרת, אני כאילו נמצאת במימד אחר. לא מפריעים לי רעשים מהסביבה. אני מנותקת לגמרי. אני נמצאת בסוג של מדיטציה כשאני מציירת. היד זורמת ומציירת מעצמה. היד מובילה אותי. היד יודעת. גם בחירת הצבעים, הקומפוזיציה, הכול בא לי טבעי. הדרך שלי נפתחת מעצמה הדברים מגיעים אליי, והדברים קורים. אני רק צריכה לדעת להבחין בהם."
 

_{מתוך התערוכה. צילומים: איציק כהן}

אוקי, 66, תושבת פרדס חנה, התחילה לעסוק באמנות בגיל מאוחר יחסית. למרות שמגיל צעיר היא גילתה עניין רב בציור ובעולם הרוח. אל עולם האמנות נחשפה בקנה מידה רחב יותר לאחר נישואיה, כאשר הגיעה אל קיבוץ עין החורש, בו מרוכזים לא מעט סופרים, משוררים ואנשי רוח. גם במשפחה שלה יש הרבה אמנים מכל הסוגים.

ב-1997 עזבו בני הזוג, על ארבעת ילדיהם, את הקיבוץ ונטעו יתד בפרדס חנה. כפי שקורה לעוזבי קיבוץ, הם הגיעו אל מקום מגוריהם החדש ללא כסף מיותר, אך הבעל יוחאי מצא עבודה במקצועו כמהנדס בניין, ואילו אוקי עבדה כמורה לחינוך מיוחד, וגם הקימה עם אביחי שקדי את המרכז לטיפול במשפחה, שפועל עד היום.

בעקבות מחלה קשה של בעלה, ממנה החלים כעבור שנים אחדות, הגיעה אוקי לתובנה שצריך לחיות את החיים כאן ועכשיו. היא נרשמה לקורס קליגרפיה, ומשם היתה קצרה הדרך לציור. היא מספרת שכאשר עשתה מדיטציה, ראתה צבעים ותנועה אותם הנציחה בציור. כך עשתה גם עם מראות שראתה במהלך תיקשור. היא פשוט הניחה ליד שלה להוביל, והבינה שהדברים כבר יתרחשו מעצמם.

בתערוכה תוצגנה כ-35 עבודות, בעיקר ציורים מופשטים וקולאז'ים. צבעי מים מהווים חלק גדול של העבודות שלה, אבל לא בתערוכה הנוכחית, כי הם לא התאימו לקונספט. אבל, מן הסתם, הם יצוצו בתערוכות הבאות.

ואם נזכיר תערוכות עתידיות, הרי שבמהלך שנת 2019 מתוכננת תערוכה בעין הוד של תמונות קטנות, בעיקר של נופים. פורמט 40 על 20 ברובן. תערוכה אחרת, קבוצתית, בה היא משתתפת, תיפתח ב-5.11 בגלריה נחשבת - Ringstrassen Galerien - במתחם בית האופרה במרכז וינה, עם מיכל סדן ורמי חזן. עם icu.

זוהי תערוכת היחיד הראשונה של אוקי. "בחרתי בחיפה כי מאוד התחברתי לאוצרת דניאלה. סיירתי איתה בחיפוש אחר גלריות והתאהבתי בבית הכט. חיפה אהובה עליי במיוחד, ואני קופצת הרבה לחיפה. גם כדי לבלות בה וגם לטובת ביקורים במוזיאונים. אני ירושלמית במקור, כך שהנוף של חיפה מדבר אליי עם ההר והעצים הירוקים, והתוספת של הים הכחול אפילו מקפיצה את המניות שלה..."

"בתור ילדה היה לי קשר עם קיבוץ מגידו. היתה לי שם דודה, והיא היתה חברה של ארי ודינה רון. דינה היא מי שכתבה את 'איה פלוטו' וארי אייר את הסיפור. אחר כך הם נתנו ללאה גולדברג לכתוב את הסיפור בחרוזים. בימים ההם לא שמרו על זכויות יוצרים, אז כולם מכירים רק את הגירסה של המשוררת המפורסמת. הגירסה הראשונית נשארה בידי המשפחה. ביליתי אצלם הרבה וגם ביקרתי בחיפה. זהו זיכרון ילדות שנחרט בי. יש לי בת דודה שמתגוררת בחיפה, ואני מרבה לבקר אותה."
 

_{אוקי שוורץ. צילום: אביבית בלס ברנס}

"את דניאלה הכרתי דרך אביבית בלס. אני לוקחת אצל אביבית שיעורים. בעיקרון אני אוטודידקטית. כל החיים כתבתי, ואמרו לי שאני מציירת במילים. עכשיו אני מבינה למה התכוונו. זה התחיל מקורס קליגרפיה שאליו הלכתי אצל תרצה פייטן. גם למדתי ציור שנה אצל צביה רבינא, בתו של הצייר משה פרופס. היא פתחה אותי לעולם הציור, ונתנה לי כלים ראשוניים טובים ואיכותיים."

אוקי כבר לא עוסקת בטיפול משפחתי וזוגי. "כיום כל התשוקה שלי ממוקדת בציור. יש לי משמעת עצמית חזקה. עובדת בזה כל יום. גם כאשר אני לא מציירת, אני עסוקה בלחשוב על רעיונות. זה סחף אותי כליל. זו תשוקה שקשה להסביר אותה."

הציורים מוצעים למכירה. "כישרון הציור הוא מתנה שניתנה לי, והמתנה הזו אמורה לשמח גם אנשים אחרים. זו מתנה שלי לעולם."
 

_{מתוך התערוכה. צילומים: איציק כהן}

לאוקי ויוחאי ארבעה ילדים. הבת הגדולה, נעמה, עוסקת בנפגעי טראומה ונפגעות תקיפה מינית. איתמר נותן ייעוץ לתאגידים בענייני תרומה חברתית וגם הרצה לאחרונה באו"ם. אביתר הוא מהנדס מחשבים שעובד באמדוקס. צעיר הבנים עמרי מסיים בימים אלה תואר שני בפסיכולוגיית ספורט, ומשחק בליגת העל של הכדורעף וגם קפטן נבחרת ישראל.
 

_{מתוך התערוכה. צילומים: איציק כהן}

אביבית בלס ברנס, אמנית ומרצה לאמנות:

"אוקי שוורץ החלה ללמוד אצלי ציור לפני כ-4 שנים, בפרץ של תשוקה לקו ולצבע.
מאז היא עובדת במרץ ומתפתחת כל הזמן, מציירת באינטנסיביות רבה וכל עולמה סובב סביב הציור והיצירה.

"אוקי ניחנה ביד קלה וביכולת למידה ויישום מהירים. כיוון שאין היא חוששת לנסות ולהתנסות בחומרים ובטכניקות חדשות, ולהיחשף לדרכי ביטוי שונות, היא הצליחה ליצור מכלול עבודות רב גוני ומעניין ביותר. הציור של אוקי מתחיל בספונטניות אינטואיטיבית, וצומח תוך כדי חשיבה ויישום של התכנים שלמדה. היא מציירת בצבעי מים ושמן, נופים, דמויות וגם מופשט."
 

_{מתוך התערוכה. צילומים: איציק כהן} 

גלי לוצקי ציירת, מורה לציור ורישום:

"בין ציוריה הרבים של אוקי ישנן פנינות יפהפיות. היא לומדת ומפתחת את יכולות הציור שלה כבר כמה שנים ועם כל התנסות היא מגלה יכולות חדשות. היא נוטה לצייר בצורה אינטואיטיבית, בהסתמך על תחושותיה בזמן העבודה ועם זאת גם משתכללת ביכולות הביטוי הציוריות שלה ונותנת את דעתה לקומפוזיציה צבעונית וחומרית של ציוריה. לצד ביטוי האינטואיטיבי אוקי מבינה את חשיבות ההתייחסות גם לגדולי האמנים מתולדות האמנות בציוריה, כגון מונה, דגה וואן גוך. בכך היא מרחיבה את רפרטואר יכולות הציור שלה לצד פיתוח שפה ציורית משלה."
 

_{מתוך התערוכה. צילומים: איציק כהן}
 

דניאלה טלמור / דבר האוצרת

בתערוכה "מקלט 46" מציגה אוקי שוורץ ציורים שמרביתם מופשטים, ציורים חופשיים מדיטטביים שצוירו ביד שמאל. שם התערוכה נלקח מהסטודיו האישי של האמנית ששמו גלריה 46 הממוקם במקלט 46 בסמוך לביתה, ששופץ והותאם לצרכיה כסטודיו ואף לגלריה ולמקום מפגש חברתי לטובת הכלל. זהו מיזם חברתי שיזמה שוורץ, שנותן מענה לצרכי הקהילה המקומית. המקום משמש לסדנאות לקבוצות, למפגשי תרבות וחברה, כולל מפגשי שירה וכתיבה, אירועי נגינה ויצירה, אירועים משפחתיים לקהילה האתיופית, סדר פסח לאנשים בודדים ועוד.

בסטודיו של שוורץ לובשים רעיונותיה עור וגידים, צבע, השראה ואווירה. כאשר הם קמים לחיים חודרים לתוכם רכיבים מתוך חייה של האמנית, לצד צורות ואסוציאציות שמקורן במלאכת הציור. כך עולים על הבד המראות המרהיבים של הנופים בוריאציות שונות בשפע של גווני הקשת. המציאות החדשה המתהווה ביצירות אלה קוראת דרור לצורות השונות, בעוד היוצרת שלהם שומרת על כתב יד אופייני המייחד את יצירתה, ומשמש לה ככלי ביטוי עצמי בלתי אמצעי.

עבודותיה של שוורץ מייצרות יופי שוקק חיים. הן הולמות בצופה אך במקביל גם חותרות לעורר בו הנאה אסתטית, כמו מוזיקה טובה שיכולה לצרום ולענג בעת ובעונה אחת. הציורים הללו הם הפרטיטורה המוזיקלית של האמנית המזמינה את הצופה להתנועע על גבי משטח הציור, על פני הרמוניות של משפחות צבע המונחות לצד דיסהרמוניות של קונטרסטים צבעוניים. משטח הציור הוא במת התרחשות שעליה משתעשעים כתמי צבע ומשיחות מכחול במשחקים של כיוון, עובי ושכבות. הכתמים והקווים המתגוששים על פני במה זו מושכים ודוחפים, מפגינים יכולת קבלה או דחייה, ויוצרים ביניהם יחסים הרמוניים או דיסהרמוניים, היררכיות דינמיות ומעצבים יחסי כוח משתנים.